יש לעצור את המתקפה של ישראל על החברה האזרחית, על הצדק ועל זכויות האדם: קריאה לפעולה

משכן הכנסת בירושלים, 19 במרץ 2025. © 2025 Jaap Arriens/NurPhoto via AP

עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, ב-4 במאי, הארגונים החתומים מטה רואים בדאגה רבה שורה של יוזמות חקיקה וצעדי מדיניות הנמצאים כעת בשלבי חקיקה ואשר נשקף מהם איום קיומי להישרדותם של ארגוני זכויות האדם בישראל וליכולתם למלא את שליחותם.

בסביבה ההולכת ונעשית דכאנית, נראה כי הצעות אלה נועדו להכשיל את מערכת הצדק, לדכא מחאה ולהשתיק את מי שפועלים למען מתן דין וחשבון ולמען זכויות האדם. אם הצעות אלה יתקבלו כחוקים, הן צפויות לפגוע קשה ביציבות הכלכלית והתפעולית של ארגוני זכויות האדם ולהביא להטלת עונשים פליליים חמורים על יחידים שישתפו פעולה עם מנגנונים משפטיים בינלאומיים, כגון בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). ההצעות מכוונות גם נגד ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים (INGOs) ונגד יחידים מחוץ למדינת ישראל, באמצעות תקנות המגבילות רישום וכניסה למדינה. צעדים אלה שוחקים עוד יותר את המרחב האזרחי ומבססים מערכת של דיכוי, בייחוד בהקשר של מעשי האיבה המתמשכים ברצועת עזה.

סקירה כללית של איומי החקיקה המרכזיים

1. הצעת חוק להטלת מס על ארגונים לא-ממשלתיים: תיקון זה לחוק העמותות קובע מס של 80 אחוזים על מימון שמעניקות מדינות זרות לארגונים לא-ממשלתיים ופוגע באופן לא-מידתי בארגונים המבקרים את ממשלת ישראל. התיקון לחוק מונע מארגונים שמרבית מימונם מגיע ממדינות זרות גישה לבתי המשפט ומעניק לשר האוצר את הסמכות להפעיל שיקול דעת בנוגע למתן פטור לארגונים מועדפים – ובכך הוא פותח פתח למניפולציה פוליטית ולשליטה על החברה האזרחית. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כבר קיימה ב-5 במאי דיון ראשון בהצעה לתיקון החוק, ובמהלכו הובהרה באופן חד-משמעי מטרתה הבלתי לגיטימית והאנטי-דמוקרטית של ההצעה. דיונים נוספים יתקיימו בשבועות הקרובים.

2. הצעת חוק בדבר שיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי: על פי הצעת חוק זו, כל צורה של שיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, לרבות תיעוד של פשעי מלחמה לכאורה או מתן עדות על אודותיהם, תיחשב לעבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר. הצעת החוק מטילה חובת דיווח על קשרים עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, ובכך היא מרתיעה את החברה האזרחית מעמידה בקשר עם מנגנוני צדק בינלאומיים ומחילה את הסיכון להשלכות כלכליות גם על גורמים בינלאומיים.

3. הצעת חוק רישום ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים ואיסור כניסה בגין תמיכה במתן דין וחשבון בזירה הבינלאומית: הנחיה חדשה המעניקה לרשויות הישראליות את הסמכות לשלול או לבטל את הרישום בישראל של ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים הפועלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים ולשלול אשרות עבודה מאנשי צוותים בינלאומיים על בסיס קריטריונים פוליטיים המוגדרים בעמימות. הכניסה לישראל והמגורים בה עלולים להיאסר על מי שתומכים במתן דין וחשבון בזירה הבינלאומית.

השילוב של צעדי חקיקה אלה יוצר ניסיון מתואם לדה-לגיטימציה של פעולה למען זכויות האדם, להפללת התנגדות ולהגנה על התנהלותה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים מפני חקירה ומפני דרישה למתן דין וחשבון בזירה הבינלאומית.

קריאה לאיחוד האירופי לפעול

הקהילה הבינלאומית, ובייחוד האיחוד האירופי, מילאו בעבר תפקיד בהאטה או בבלימה של חקיקה דומה. אנו מפצירים בהם לעשות זאת שוב. שתיקה בשעה קריטית זו תהיה שוות ערך לשותפות לפשע ותפגע במחויבות רבת-השנים של האיחוד האירופי למשפט הבינלאומי, להגנה על המרחב האזרחי ולזכויות האדם. אנו קוראים בפרט:

לנציגים של משרדי החוץ האירופיים ולשירות החוץ האירופי למנף את השפעתם על עמיתיהם הישראלים, הן ברמה הפוליטית והן ברמה המקצועית, להפציר בהם למשוך את הצעות החוק, תוך גינוי פומבי וברור של כל חקיקה המגבילה את חופש הביטוי וההתאגדות, ולאשר מחדש את הלגיטימיות של מנגנונים משפטיים בינלאומיים, כגון בית הדין הפלילי הבינלאומי.
לחברים בפרלמנט האירופי ובפרלמנטים הלאומיים להעלות חששות אלה לדיון באמצעות מנגנונים פרלמנטריים (החלטות, שאילתות בעל פה, דיונים) ומכתבים משותפים לרשויות הלאומיות והבינלאומיות, בדרישה לתגובה פומבית ונחרצת.
לנציבות האירופית להבטיח מימון גמיש וארוך-טווח לארגוני זכויות האדם ולתמוך בהפעלת התקנה האירופית למניעת ציות לחוקים זרים (EU Blocking Statute), כדי להגן על גורמים אירופיים העומדים בקשר עם בית הדין הפלילי הבינלאומי מפני צעדי תגמול של מדינות זרות.

ברגע מכריע זה, על האיחוד האירופי לחזק את מחויבותו לצדק בינלאומי ולהגן על הגורמים הפועלים למענו.

הארגונים החותמים: